חוק תובענות ייצוגיות ופסיקת בתי המשפט קובעים מספר תנאים מרכזיים לצורך ההתאמה של תביעה להתברר כתובענה ייצוגית, כדלקמן:
- לתובע יש עילת תביעה אישית באחד מהעניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק;
- קיימת קבוצה שגודלה מצדיק הגשתה של תובענה ייצוגית;
- התובענה הייצוגית מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או של משפט המשותפות לכל חברי הקבוצה;
- ישנה אפשרות סבירה שהשאלות המשותפות תוכרענה בתובענה לטובת הקבוצה;
- תביעה ייצוגיות היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת;
- יש יסוד סביר להניח שעניינם של חברי הקבוצה ייוצג בדרך הולמת ובתום לב.
בשלב המקדמי של הליך התובענה הייצוגית, די שהמבקש יוכיח את התקיימות התנאים לעיל רק באופן לכאורי, על מנת לשכנע כי התביעה מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית, וכי קיים סיכוי סביר שבמהלך המשפט יוכיח התובע הייצוגי את כל התנאים הדרושים לשם קבלת התביעה הייצוגית.
אם חלק מעילת התביעה שבגינה מוגשת התובענה הייצוגית היא נזק, מספיק שהתובע יראה בשלב המקדמי שנגרם לו נזק לכאורה, ואין צורך להוכיח את היקפו המדויק של הנזק, אשר עתיד להתברר בשלב מתקדם יותר של ההליך.
