בעלי תפקיד מטעם בית המשפט בהליכי תובענות ייצוגיות

• רקע כללי

תובענה ייצוגית, או תביעה ייצוגית, היא הליך משפטי ייחודי המאפשר לתת סעד לקבוצה של ניזוקים, שתובעת את נזקיה במשותף, והיא נועדה בחלק ניכר מן המקרים למצבים שבהם לכל פרט נגרם נזק נמוך יחסית אשר לא בהכרח מצדיק הגשת תביעה פרטנית על ידו, אולם סך הנזק המצטבר לציבור הנפגעים הינו משמעותי, באופן שמצדיק הבאת הנושא לבירור ולהכרעה שיפוטית.

התובענה הייצוגית מאפשרת לאחד את האינטרס של כלל הנפגעים ויוצרת תמריץ להגשתה באופן שמסייע לצמצם את פערי הכוחות המובנים בין "האזרח הקטן" לבין התאגידים הגדולים. בפרט, מאפשר כלי התובענה הייצוגית לקדם מטרות ציבוריות וחברתיות, להגביר את אכיפת הדין על ידי "האזרח הקטן" ולהרתיע מפני הפרתו בעתיד.

הגשת תביעה ייצוגית במקרים המתאימים לכך וניהולה הנכון לטובת ציבור חברי הקבוצה, הינה שליחות ציבורית, הן של התובע המייצג הפועל בשם הקבוצה, והן של באי כוח הקבוצה.

אם התביעה מצליחה, ומביאה תועלת לציבור, קובע חוק תובענות ייצוגיות כי בית המשפט יפסוק שכר לתובע המייצג ולבאי כוח הקבוצה, עבור השירות שעשו לחברי הקבוצה. זאת, על מנת לעודד ולייצר תמריץ להגשת תובענות ייצוגיות ראויות, המסייעות לציבור. על כן, נהוג לראות במוסד התובענה הייצוגית מעין הפרטה של סמכויות האכיפה של הרגולטור, תוך תימרוץ השוק הפרטי לסייע באכיפה ובמיגור של עוולות שנגרמות לציבור.

בהליך התובענה הייצוגית קיימים פערי מידע מובנים בין התובע המייצג לבין הנתבע. מרבית המידע והנתונים הנחוצים לבירור היבטי הרוחב של התביעה, ובכלל זה, המידע המלא אודות מדיניות הנתבע בסוגיה שבמחלוקת, הנתונים אודות היקף חברי הקבוצה שניזוקו, והנתונים אודות היקף סכומי הנזק, מצויים בהגדרה בידי הנתבע, ואינם מצויים בידי התובע.

פערי מידע אלה עלולים להיות מנוצלים לרעה על ידי נתבעים בתביעות ייצוגיות, כדי להציג בפני בית המשפט ובפני התובע תמונה חלקית ומגמתית, הן של היקף הקבוצה, הן של היקף הנזק, והן של מדיניות הנתבע.

מאפיין נוסף של הליך התובענה הייצוגית, הוא ההיקף הנרחב של המידע והנתונים אליהם יש להידרש. במקרים רבים, הליך התובענה הייצוגית נוגע לעשרות אלפי חברי קבוצה, ולעיתים מאות אלפים ואף מעבר לכך.

היקף המידע והנתונים אליהם יש להידרש באים לידי ביטוי הן במסגרת הליכי גילוי המסמכים במהלך בירור התביעה לגופה לאחר אישורה כייצוגית, הן בשלב שבו יש לקבוע את היקף הפיצוי שישולם לקבוצה ואת מתכונת הפיצוי שישולם, והן בשלב הענקת הסעד לקבוצה וביצוע תשלומי הפיצוי לחברי הקבוצה, שאז נדרש, בין היתר, ליידע את חברי הקבוצה אודות זכויותיהם, ולהעמיד מנגנון שיאפשר ביצוע ופיקוח על הענקת הסעד שנקבע, אל חברי הקבוצה.

אחד הכלים בהם נהוג לעשות שימוש בהליכי תובענות ייצוגיות, נוכח המאפיינים שתוארו לעיל, הינו מינוי של בעלי תפקיד מטעם בית המשפט (Officer of the Court).

ניתן להצביע על שלושה סוגים מרכזיים של בעלי תפקיד מטעם בית המשפט אותם נהוג למנות בהליכי תובענות ייצוגיות:

1. מומחה מטעם בית המשפט.
2. בודק (כהגדרת מונח זה בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).
3. ממונה (כהגדרת מונח זה בסעיף 20(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות) או מפקח לביצוע פסק הדין (מכוח הוראות סעיף 20(ו) לחוק תובענות ייצוגיות).

בעת מינוי בעל התפקיד, ייתן בית המשפט הוראות באשר למטרת המינוי ובאשר לסמכויות המוקנות לבעל התפקיד. בעל התפקיד (המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט) רשאי לקבל מן הצדדים (ובמיוחד מן הנתבע) כל נתון הדרוש לו לשם ביצוע מלאכתו.

להלן נפרט בקצרה אודות כל אחד מבין בעלי התפקיד הנ"ל בהליכי תובענות ייצוגיות.

• בעלי תפקיד מרכזיים בהליכי תובענות ייצוגיות

 ב.1. מומחה מטעם בית המשפט

העיתוי בו ימונה מומחה מטעם בית המשפט הינו במהלך בירור התביעה (קרי: טרם מתן פסק הדין). המטרה של מינוי המומחה, הינה לסייע לבית המשפט בהכרעה בתביעה. המקור נורמטיבי המרכזי למינוי מומחה מטעם בית המשפט, הינו תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

במקרים רבים, מטרת מינוי המומחה מטעם בית המשפט בהליכי תובענות ייצוגיות, הינה לאמוד את היקף הקבוצה ואת היקף סכום הנזק שנגרם לקבוצה (או את היקף ההתעשרות של הנתבע על חשבון חברי הקבוצה). לעתים, במסגרת הסדרי פשרה, הנתבעת מצהירה על היקף הנזק (לשיטתה) ותפקידו של המומחה לבדוק את התחשיב על פי נתונים שיישלפו על ידו מתוך מערכות הנתבעת, ולעתים, הוא מתבקש למסור חוות דעת באשר להיקף הנזק גם ללא כל הצהרה של הנתבעת.

במקרים אלה, המומחיות הנדרשת מן המומחה כוללת בדרך כלל רקע והבנה בשליפה של נתונים ממאגרי מידע, וכן, בדרך כלל, מומחיות חשבונאית או כלכלית לצורך ניתוח הנתונים וחישוב היקף הקבוצה והיקף הנזק.

מאחר והיקף הקבוצה בהליכי תובענות ייצוגיות מגיע פעמים רבות לכדי עשרות אלפים ניזוקים (ויותר), כאשר לעיתים הניתוח מבוסס על מיליוני רשומות ב – Data Base של הנתבע, פעמים רבות בדיקת היקף הקבוצה והיקף נזק תתבצע באמצעות שימוש בכלים סטטיסטיים.

עבודת המומחה במצב כזה, תכלול במקרים רבים שליפה של נתונים מתוך מערכות המידע של הנתבע, ביצוע בקרה והצלבה של נתונים על מנת לוודא את מהימנות הנתונים ואת שלמותם, ולאחר מכן, ניתוח הנתונים וביצוע חישוב או אומדן של היקף הקבוצה והיקף הנזק (לרבות חישובי הצמדה וריבית לאחר קביעת הנזק הנומינאלי).

במקרים אחרים, ימונה מומחה מטעם בית המשפט על מנת לסייע בידי בית המשפט בהכרעה במחלוקת מקצועית ספציפית הקיימת בין הצדדים. למשל, בית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו עם מומחיות בתחום הרכב, על מנת לסייע בהכרעה במחלוקת מקצועית בתובענה ייצוגית שהוגשה בגין פגם סדרתי בתכנון ו/או בייצור של רכבים מדגם מסוים. מינוי המומחה מטעם בית המשפט, יכול להיעשות הן בשלב הדיון בבקשה לאישור התביעה כייצוגית, והן בשלב בירור התביעה לגופה לאחר אישורה כייצוגית.

ב.2. בודק

העיתוי בו ימונה "בודק" (כהגדרת מונח זה בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות), הינו לאחר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, ובמסגרת הליך האישור של הסדר הפשרה. המטרה של מינוי "בודק", הינה לסייע בידי בית המשפט לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה.

בשל המאפיינים הייחודיים של הליכי תובענות ייצוגיות, כאשר מושג הסדר פשרה בין הצדדים להליך תביעה ייצוגית, על הסדר הפשרה לעבור הליך של אישור בפני בית המשפט. בין היתר, במסגרת הליך זה, על בית המשפט לבחון האם הסדר הפשרה הינו ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, והאם סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת.

הליך אישור הסדר הפשרה, כולל, בין היתר, פרסום הסדר הפשרה להערות או להתנגדויות מצד ציבור חברי הקבוצה או מצד גורמים נוספים אשר רשאים להגיש התנגדות על פי החוק, העברת הסדר הפשרה לקבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה, וכן, בין היתר, קיימת בחוק תובענות ייצוגיות דרישה כי במסגרת הליך אישור הסדר הפשרה, בית המשפט ימנה "בודק" (כהגדרת מונח זה בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות), בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת התובענה הייצוגית, על מנת לסייע בידי בית המשפט לבחון את ההסדר, ובפרט לבחון את יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה. זאת, למעט במקרים בהם ישנם נימוקים מיוחדים שלא למנות "בודק".

בפועל, הפרקטיקה שהתגבשה בפסיקת בתי המשפט הינה שמינוי "בודק" מתבצע רק ביחס לחלק קטן מהסדרי הפשרה, כאשר הבדיקה והבקרה של הסדרי הפשרה מתבצעים על פי רוב על ידי בתי המשפט ללא הסתייעות ב"בודק", תוך שהטעמים המרכזיים לכך הינם שיקולי יעילות (הן מבחינת העלויות הכרוכות במינוי "בודק", והן מבחינת העיכוב והסרבול שמינוי זה יוצר בהוצאתו לפועל של הסדר הפשרה); שיקולים מהותיים הנוגעים לתוכנו של ההסדר (כגון: מצבים בהם בחינת סבירותו והגינותו של הסדר הפשרה מבוססת בעיקרה על שאלות משפטיות המצויות בתחום מומחיותו של בית המשפט); ושיקולים דיוניים הנוגעים לנסיבות שהובילו לגיבוש הסדר הפשרה (כגון שבית המשפט, או גורמים מקצועיים ואובייקטיבים אחרים, דוגמת מגשר שהינו שופט בדימוס, היו מעורבים בגיבושו ובעיצובו של הסדר הפשרה).

ב.3. ממונה/מפקח

העיתוי בו ימונה "ממונה" (כהגדרת מונח זה בסעיף 20(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות) או "מפקח" (מכוח הוראות סעיף 20(ו) לחוק תובענות ייצוגיות), הינו במסגרת פסק הדין המאשר את התביעה הייצוגית לגופה או נותן תוקף של פסק דין להסדר פשרה. המטרה של מינוי "ממונה" או "מפקח" הינה לצורך יישום פסק הדין.

לעניין האופן בו פסיקת בתי המשפט מיישמת את תפקיד ה"ממונה"/"מפקח" והגדרת תפקידו, ראו למשל בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, במסגרת ת"צ 2959-01-19 קרן אביב נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 5.4.2021). באופן דומה, במסגרת ת"צ 28449-12-14 בת-אל יעבץ נגד סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 13.6.2021), הוגדר בעל התפקיד שמונה לצורך יישום ופיקוח על ביצוע פסק הדין, כ"מפקח", ומינויו בוצע מכוח הוראת סעיף 20(ו) לחוק תובענות ייצוגיות, הקובעת כי בית המשפט מוסמך לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע פסק הדין בתובענה ייצוגית.

בתוך כך, קובעת הפסיקה כי ניתן להסתייע ב"ממונה"/"מפקח", בין היתר, לצורך בדיקה האם ניתן/נכון לחשב את הנזק הפרטני של כל אחד מחברי הקבוצה, או שמא, יש צורך לאמוד את הנזק הכולל לקבוצה; והאם ניתן/נכון לחלק את הפיצוי לכל אחד מיחידי הקבוצה, או שמא השבה פרטנית לחברי הקבוצה אינה מעשית (שאז מאפשר חוק תובענות ייצוגיות דרכים אחרות להענקת הפיצוי, למשל כתרומה לתועלת הציבור).

לעיתים, כאשר הפיצוי אינו מוענק באופן אוטומטי לכל חברי הקבוצה אלא מוענק רק למי שיוכיח את זכאותו, נדרש הממונה/מפקח, כחלק מתפקידיו בביצוע פסק הדין, לקבל לידיו את התביעות שיוגשו על ידי חברי הקבוצה להוכחת זכאותם, לדון ולהכריע בתביעות שהוגשו, ולשלם את הפיצוי שנקבע, לידי חברי הקבוצה שתביעותיהם אושרו.

• סיכום

כפי שפורט לעיל, בשל מאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית, ובפרט בשל פערי המידע המובנים בין התובע לנתבע וההיקף הנרחב של הנתונים אליהם יש להידרש במסגרת הליך תובענה ייצוגית, נהוג לעשות שימוש בבעלי תפקיד שונים מטעם בית המשפט, בשלבים שונים של ההליך.

סקרנו לעיל את סוגי בעלי התפקיד המרכזיים אותם נהוג למנות בהליכי תובענות ייצוגיות, על מנת שישמשו כזרועו הארוכה של בית המשפט, וביניהם, מומחה מטעם בית המשפט, בודק, ממונה או מפקח, כאשר כפי שפורט לעיל, סוג בעל התפקיד שימונה, תלוי בעיתוי בו הוא ממונה, ובמטרה לשמה נחוץ המינוי.