אופן ניהול תובענה ייצוגית

בשונה מתביעה אזרחית רגילה הנפתחת בהגשת כתב תביעה, התובענה הייצוגית מורכבת משני שלבים.

האחד – שלב הגשת בקשה לאישור התביעה כייצוגית, המהווה שלב מקדמי, בו מבקש התובע שבית המשפט יתן לו מעין "יפוי כח" לייצג את האינטרס הקולקטיבי של הקבוצה. מדובר בשלב חשוב מאד, בו קובע בית המשפט אם התביעה מתאימה להתברר כתובענה ייצוגית, אם לאו. בחלק לא מבוטל מן המקרים בהם מאשר בית המשפט את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, מבין הנתבע כי עליו לשנות התנהלותו ולפצות את חברי הקבוצה, דבר המוביל במקרים רבים למשא ומתן לפשרה. בשלב זה (בטרם אושר לנהל את התביעה כתובענה ייצוגית) מי שמעוניין להגיש את התובענה הייצוגית מכונה "מבקש", והחברות או הרשויות שנגדן יש כוונה להגיש התובענה מכונות "משיבות";

השני – שלב הדיון בתובענה הייצוגית לגופה, בו מתבררת התובענה שאושרה כייצוגית בשלב הקודם, בדומה להליך אזרחי רגיל. בשלב זה (לאחר שאושר לנהל את התביעה כתובענה ייצוגית), כבר מייצג התובע את האינטרס הקולקטיבי של כל חברי הקבוצה ותובע את הנזק המצטבר שנגרם לכולם, ולא רק את הנזק האישי שנגרם לו. משכך, בשלב זה מגיש התובענה הייצוגית מכונה "התובע המייצג" והמשיבות בשלב הקודם מכונות "נתבעות".

הליכי תובענה ייצוגית רבים מסתיימים לא פעם בהסדרי פשרה, וחלקם אף מסתיימים בהסתלקות התובע הייצוגי.

סגירת תפריט
דילוג לתוכן